זיכרון דברים:

השימוש בזיכרון דברים נפוץ בקרב הציבור כתחליף ראשוני לחוזה מסודר, ומטרתו לסכם משא ומתן ראשוני בנוגע לעסקה הנרקמת בין הצדדים. אך חשוב לציין שלמעשה זהו מושג מטעה שכן זיכרון הדברים הינו חוזה לכל דבר, ומחייב את החותמים עליו ככל חוזה אחר, על פי סעיף 24 לחוק החוזים. זיכרון הדברים נכתב בדרך כלל על ידי אנשים מן היישוב, חסרי השכלה משפטית, ומכאן נובעת גם הסכנה שבשימוש בו. שכן מצד אחד הינו מחייב, ומצד שני לעתים קרובות אינו מסכם את העסקה המתבצעת במלואה, ומשאיר מקומות רבים לחילוקי דעות ופרשנויות שונות.

טיפ: אל תמהרו לחתום על זיכרון דברים המתינו מספר ימים על-מנת להסדיר זאת בחוזה מסודר.

זיכרון הדברים העוסק במקרקעין, כפוף לסעיף 8 לחוק המקרקעין, הדורש מסמך כתוב. חתימה על זיכרון דברים בנושא מקרקעין הינה בעייתית גם מהטעם שבהיותו מחייב, הוא כפוף לחובת דיווח לרשויות המס, ואי דיווח בזמן עלול לגרום להליכים משפטיים ולקנסות.

שני מבחנים עיקריים עומדים בפני בית המשפט, על מנת לקבוע את תקפותו של זיכרון הדברים. מבחן גמירות הדעת, ומבחן המסוימות.

חובה שיצוינו בו :

·         פרטים החשובים והעקרוניים הנוגעים לחוזה. (כגון: תאור נשוא החוזה, מחיר ומיקום .)

·         כתובת מדויקת או לחילופין מספר חלקה.

הערה : בית המשפט קבע בעבר כי חסרון של תאור הנכס הינו עילה לקביעת חוסר תקפותו של ההסכם.

שימוש נבון בזיכרון דברים

על מנת לעגן את ההסכמות שנוצרות בזמן משא ומתן, ללא מתן התחייבות, יש להוסיף סעיף המסייג את ההסכמות ומתנה את ביצוע הכתובת בזיכרון הדברים בחתימה על חוזה מלא. למשל "מסמך זה מתאר את ההסכמות בין הצדדים, אך אינו מחייב אלא ישמש בסיס להסכם סופי שיחתם בעתיד". לחילופין, ניתן לקבוע מנגנון פיצוי מוסכם, למקרה שאחד הצדדים מבקש שלא לקיים את ההסכם.